אריה הגיע לבית משפחת לביא עם שטר חוב ישן שכמעט קרוע. "יש לי כאן שטר חוב על אביכם," הוא אמר והניח את המסמך על השולחן. "הוא לווה ממני 50,000 דולר, והזמן הגיע לפרוע." בני המשפחה הביטו בשטר. הכתב היה דהוי, והקמטים בנייר היו עמוקים. "רגע," אמר אחד הבנים, "התאריך כאן הוא מלפני 10 שנים. האבא שלנו נפטר לפני שנה - זאת אומרת תשע שנים אחרי שהיה צריך להחזיר." "נכון," אמר אריה, "אבל השטר קיים, ואני רוצה לקבל את הכסף מהעיזבון." אביהם, מר לביא, היה איש עסקים בקהילה שניהל כמה חנויות. "זה מאוד מוזר," אמרה אחת הבנות. "האבא היה חי תשע שנים שלמות אחרי מועד הפירעון. למה לא ניגשת אליו אז? למה חיכית שהוא ימות?" "וגם," הוסיף אחד הבנים, "יש חוק התיישנות - אם עברו כל כך הרבה שנים, התביעה מתבטלת. גם בהלכה זה בטח ככה."