כל העיר מכירה את חנות הכלים החד פעמיים של אופיר. כל עקרת בית המכבדת את עצמה נוהגת לבקר בה, ביודעה ששם תמצא כל שתרצה במחירים נוחים. כולן? חוץ מיפית. יפית רכשה בחנות פעם אחת ויחידה, פעם אחת יותר מדי. מסיבה כלשהי היא לא הייתה מרוצה מהקנייה, ולכן חזרה לחנות לאחר זמן קצר על מנת להחליף את המוצרים או לקבל זיכוי תמורתם. אולם, מאחר ולפי נהלי החנות לא היה ניתן להחליף מוצרים מסוג זה היא נתקלה בחומה בצורה של סירוב. יפית מאוד התמרמרה על היחס שקבלה, והדברים התפתחו לכדי הר געש של ממש. עד מהרה הגיע הדיון גם לשעריו של בית הדין. כיאות לכל דיון הוזמנו גם עדים – יחיאל ושלום. למרבה ההפתעה, ברגע ששלום נכנס לחדר בית הדין אופיר הזדעק: "איך ייתכן ששלום יעיד במשפט כנגדי? הלוא הוא מתחרה בי, שונא אותי! אני מבקש מבית הדין שלא להכיר בעדותו!"