יונתן ומשפחתו התארחו לסעודת שבת אצל משפחתו של מנחם, חברו מהישיבה. לפני שהתחילה הסעודה הראה מנחם ליונתן את הבית שלהם. הוא הראה לו את חדר המשחקים עם הארון שבנה בעצמו, אבל תוך כדי שהוא מסביר לו שהם שכחו להדליק את האור בחדר לפני שבת, נשען יונתן על הקיר ולפתע נדלק האור בחדר! יונתן קפץ כנשוך נחש, ומנחם הרגיע אותו שמלאכה שנעשתה מבלי משים אינה נקראת עבירה, אפילו לא שוגג. בסיום הסעודה רצו הילדים לשחק יחד, ומנחם הציע שילכו לחדר המשחקים שכעת יש בו אור. אך יונתן התנגד ואמר שכיוון שהאור הודלק בחילול שבת אסור ליהנות ממנו, אמנם מנחם אמר שמותר ואין איסור בדבר.