יניב הביא עימו לבית הספר כסף על מנת לרכוש נעליים בחנות הסמוכה, עם תום הלימודים. לאחר בחירת הנעליים ניגש יניב לקופה, אך גילה להפתעתו שמהסכום שהביא חסרים מאה שקלים ולכן אין באפשרותו לבצע את הרכישה. כאשר הלך לביתו מאוכזב, הוא פגש ברועי ובזוהר ששאלו אותו לפשר פניו הנפולות. לאחר שיניב שיתף אותם בקורותיו ובאכזבתו הרבה, השיבו לו רועי וזוהר פה אחד: "עכשיו אנחנו מבינים! באחת ההפסקות ראינו את עמיר מחטט באחד התיקים, שולף ממנו שטר של מאה ש"ח ונמלט מהמקום. באותה שעה לא ייחסנו לכך כל חשיבות, אך כעת אנחנו מבינים שהוא גנב ממך"! יניב בירר פרטים נוספים, עד שהתחוור לו שאכן עמיר גנב ממנו את מאת השקלים. יניב החליט לעשות מעשה. הוא ידע שמהתורה גנב משלם תשלומי כפל, ולכן כאשר הייתה לו הזדמנות שלף מארנקו של עמיר 200 ש"ח והכניס לכיסו. באותו רגע, נכנס עמיר לכיתה והבחין במעשה. לאחר חילופי האשמות, טען עמיר שגם אם יניב מעונין להשיב לעצמו את גניבתו היה עליו לקחת רק מאה שקלים, ולא מאתיים! הם החליטו לגשת לרב לשאול מי צודק.