שמוליק עובר כל יום ליד הדוכן של "כהן פיצוחים", לוקח כמה גרעינים בודדים וממשיך לדרכו. יום אחד ניגש אליו גל כהן, בעל הדוכן, ואמר לו שראה במצלמת אבטחה של החנות את מעשיו, ועכשיו הוא דורש תשלום עבור כל הפיצוחים שגנב בשנה האחרונה. שמוליק טוען: הרי גנבתי בכל פעם פחות משווה פרוטה, ואין עלי חיוב להשיב.