"שבת שלום!", אבא נכנס הביתה בליל שבת עם פנים מאירות וחיוך צופן סוד. "אתם יודעים את מי הבאתי?", אמר כשהוא מצביע על חייל גבוה ובעל חיוך כובש שנעמד לצידו, "זה יהושע! הבן של דוד אליעזר. הוא משרת בבסיס סמוך והגיע לבית הכנסת שלנו להתפלל. כמה יפה מצידו שהסכים להתארח אצלנו!". כולם התרגשו, ואמא התחילה להתאים את השולחן ולהכין מקום לאורח. היא קראה לאורי, הבן שתמיד שמח לעזור, ואמרה לו: תוכל ללכת לשכנים וללוות מהם כסא? נתנאל הצטרף לאורי ואמר לו שהוא למד פעם שבשבת אסור לומר "ללוות" ומותר לדבר רק בלשון "לשאול". אך אורי אמר שלא נראה לו שיש חילוק בזה, וגם הוא הרי מחזיר את הכסא עצמו ולא כסא אחר.