נועם ושילה הדריכו במחנה הקיץ של תנועת הנוער 'שמחת חיים' (משאלה 3). אמנם, נועם נמנה על חניכי סניף 'טללי הגליל' ושילה הגיע מ'קרית החורש', אך מרחק מקומות המגורים לא הפריע להם והם מצאו שפה משותפת. באחד הימים, ביקש שילה מנועם לשוחח מהטלפון הסלולרי שברשותו, כי הסוללה שבמכשיר שלו עומדת להתרוקן. נועם הושיט לו את המכשיר בשמחה, ושילה פנה לפינה צדדית ושקטה. לאחר כמחצית השעה חזר שילה לנועם ופניו עגומות. התברר שהמכשיר נפל בטעות על הקרקע ומסכו נופץ לגמרי. נועם דרש משילה לשאת בתשלום התיקון, אך שילה טען שהוא פטור מכך מכיוון שהדבר אירע שלא במתכוון. נראה היה שאין מנוס מלפנות לדין תורה. אולם, בעוד שנועם דרש שהדיון יערך ב'טללי הגליל', הרי ששילה העדיף לקיימו ב'קרית החורש'.