צבי ודביר היו בדיוק בדרך לתפילת שחרית, כשאמם קראה להם מהמטבח: "אני צריכה שתלכו למכולת ותקנו ירקות כדי שאוכל להכין את המרק המיוחד שלנו לאורחים שיגיעו הערב". הרחוב היה כבר עמוס והם החלו לנווט בין העוברים והשבים כדי להגיע לבית הכנסת. רגע לפני שהגיעו נעצר צבי: "דביר, תראה, הירקן כבר פתח את החנות והתפילה מתחילה רק בעוד 12 דקות. נוכל להספיק בזריזות גם לקנות וגם להגיד פתח אליהו." "צבי, זה אסור," ענה לו דביר, "אסור לעסוק בעיסוקים אישיים לפני תפילת שחרית!", צבי התנגד: "אבל זה רק קניות, והחנות ריקה בשעה הזאת, לא חבל?" שניהם עמדו והתווכחו באמצע המדרכה. האם להתפלל שחרית או לקנות זריז ירקות?