השכנה רעות כבר שנים בונה על השטח הריק שצמוד לבית שלה, וכל פעם שראתה את הקוצים והעשבים שם היא רק דמיינה איך היא מרחיבה את הסלון או בונה שם גינה יפה. יום אחד הגיעה השמועה ששמעון "חטף" את השטח וסגר עסקה עם הבעלים, אבל רעות לא נלחצה – היא שמעה פעם שיש דבר כזה "דין בר מצרא" שנותן לשכנים זכות ראשונים, והייתה בטוחה שהכול עדיין פתוח, שהניירות לא חתומים וששום דבר לא סגור סופית. היא לקחה את הזמן בנחת, לא רצה לאף מקום ולא אמרה מילה, עד שפתאום היא קלטה ששמעון כבר ממש בעל הבית ומתחיל להזיז עניינים בשטח. עכשיו היא נזכרה להתעורר ולדרוש את הקרקע לעצמה, אבל שמעון צוחק לה בפנים וטוען שהיא נרדמה בשמירה ואיבדה את ההזדמנות שלה;