אבישי, נער בן 14 עם אנרגיה של מנוע סילון, היה באמצע מסע הישרדות משפחתי בהרי הגליל. לצידו צעדו אביו, שהחליט ש"זה יהיה כיף" (ספוילר: זה לא היה), ואחיו הגדול גלעד, ה"מומחה" לטיולים שקרא פעם מדריך טיולים. כל אחד מהם סחב תיק ענק שנראה כאילו הוא מכיל את כל תכולת המקרר הביתי, פלוס כמה אבנים למשקל נוסף (כי למה לא?). פתאום, באמצע שביל תלול שנראה כמו קיר אנכי, הם הגיעו לתחנת עצירה. אבישי, שכבר דמיין את עצמו זוכה במדליית זהב באולימפיאדת הסחיבה, ראה פתאום קבוצת מטיילים מתארגנת לתפילת מנחה. בלי לחשוב פעמיים הוא קפץ להצטרף לתפילה כשהתיק עדיין עליו (כי להוריד אותו זה כמו לנתק חלק מגופו בשלב זה). בסוף התפילה, גלעד, עם פרצוף של מורה למתמטיקה שתפס תלמיד משתמש במחשבון במבחן, העיר לאבישי: "אתה יודע, היית צריך להוריד את התיק לפני התפילה!", אבישי, עם חיוך של מי שזכה מקום ראשון בתחרות הסבולת, ענה: "אחי, התיק הזה כבר חלק ממני. זה כמו לבקש ממני להוריד את הנעליים לפני התפילה!"