מירב היא הלב של החנות. יש לה כישרון נדיר לקלוע לטעם של כל לקוחה, וכולן יודעות שמי שרוצה לצאת עם הבגד המושלם צריכה לעבור אצל מירב. יום אחד הגיעה אפרת, לקוחה קבועה אך הססנית במיוחד, ומדדה שמלה יוקרתית. שעה ארוכה היא עמדה מול המראה, התלבטה, הסתובבה ושוב התלבטה, עד שמירב, ברגע של נדיבות ושירותיות מתפרצת, הציעה לה: "אפרת, חבל על הזמן שלך, קחי את השמלה הביתה, תראי אותה לבעלך בנחת ואז תחליטי". אפרת הודתה לה בחיוך, יצאה עם השמלה – ומאז נעלמו עקבותיה. חודש ימים עבר, הטלפון של אפרת לא זמין, והשמלה לא חזרה למדף. בעל החנות, שגילה את החוסר במלאי, רתח מזעם: "מירב, איך הוצאת סחורה כזו בלי תשלום, בלי אשראי לביטחון ובלי פיקדון? את חייבת לשלם על הנזק!".