הרב שי היה נרגש. אמנם כבר הזדמן לו לערוך עשרות חופות בחייו, אך הפעם זו הייתה חופה שונה. כעת הוא הוזמן לחתן בשנית זוג שעלה לא מכבר מאחת מארצות הגולה, שכמעט ולא נותר בה זיק של יהדות. לאחרונה, בני הזוג בקשו להינשא בשנית כדת משה וישראל, והרב שי התבקש לעשות זאת. כאשר שוחח הרב שי עם אחד ממקורביהם של בני הזוג הוא טרח לברר האם המיועדים לשמש כעדים אכן כשרים לעדות. בן שיחו העיד בפניו שמדובר באנשים דתיים, ו"הכל בסדר". הרב שי נוהג להקדים ולהגיע זמן רב לפני מועד החופה על מנת לוודא שאכן הכל כיאות. כך הוא נהג גם הפעם. כשהגיע, הוא בירך בחום את בני הזוג, מילא את הכתובה והתפנה לשוחח עם העדים. אולם, למגינת ליבו הוא גילה שידיעותיהם ביהדות בסיסיות ביותר. גם הם עלו לא מכבר מאותה גולה, ולמרות שהם היו נחשבים הדתיים שבקהילה עדיין ידיעותיהם קלושות . מסתבר אפוא שאינם יודעים הלכות שבת על בוריין, ואם כן מסתבר שהם נכשלים בחילולה, חלילה.