בכל בוקר לאחר תפילת שחרית היה נהוראי מסתובב בין הספסלים והשולחנות ואוסף את כל הסידורים ושאר הספרים שהשאירו המתפללים. באחת הפעמים שהגיע עשה שם אחד המתפללים סיום מסכת והעמיד שם כיבוד לכבוד המתפללים, נהוראי הרים עוגיה בידו ובירך בורא מיני מזונות, ולפני שהכניס לפיו את העוגיה שמע את חבירו מוטי שגם בירך, ונהוראי ענה אחרי ברכתו אמן. פנה אליו מוטי וטען לו, "לא היית צריך לענות אמן על ברכתי היות ועדיין לא טעמת מהעוגיה שבידך". אך נהוראי לעומת זאת טען, שראה פעם את רב בית הכנסת שמבקש מלח בין הברכה לאכילה, ואם כן אפשר לדבר.