על הסכסוך ארוך־השנים שבין סמי וסוסו כל העיר יודעת. חדשות עסיסיות מעין אלו רק מהנות את תושבי העיירה המנומנמת. הריב שבין שני בעלי חנויות הבגדים הקטנות, המפארות את רחובה הראשי היחיד של העיר, משמש כנושא שיחה על כל ספסל־גינה מזדמן. דין התורה ההולך ונמתח מייגע את בעלי הדין והדיינים כאחד, אך מהנה באופן שלא יסולא בפז את יושבי הקרנות ושאר הולכי הבטל. ההפסדים העקיפים שנגרמו בגין הדיון המתמשכים הפכו את הסכסוך לריב על כבוד ועקרונות ותו לא, הכסף כבר מזמן לא שיחק תפקיד. למרות זאת, סוסו נהג מידי פעם שלא להופיע לדיונים בפני בית הדין, בפרט בעונות הלחץ בחנות. חיסורים אלו עכבו את הדיון שוב ושוב, שהלוא אסור לשמוע את בעלי הדין אלא זה בפני זה. באחת הפעמים בהם לא הופיע סוסו לדיון הייתה אמורה להישמע עדות מכרעת. סבלנותו של הרב גושן, מדייני ההרכב. פקעה. הוא טען בפני חבריו שהתנהגות זו משדרת זילות כלפי בית הדין, ועל כן יש לשמוע את העדות שלא בפני בעל הדין, הלוא הוא סוסו.