בית הכנסת המשופץ "שומר אמונים", ליל שבת לאחר תפילת ערבית. אוריה פסע החוצה מבית הכנסת, וראה את חבריו יוצאים מהדלת השניה. "שבת שלום" קרא לעבר חבריו גד ומנחם, "מה אתם אומרים על השיפוץ? יפה, אה?" "בטח!" התלהב גד, "התקרה המעוצבת מאוד מצאה חן בעיניי"! "ואני", המשיך מנחם, "התענגתי על הספסלים הרחבים והנוחים"... "אני דווקא הסתכלתי הרבה על דוגמת הווילונות", אמר אוריה, "ואתם יודעים מה?" הנמיך את קולו, "גם באמצע התפילה פזלתי כמה פעמים כי לא הצלחתי להתאפק, וזה גרם לי לסיים בטעות את ברכת' השכיבנו' בנוסח שאומרים ביום חול: ' שומר את עמו ישראל לעד', במקום לומר את הנוסח של שבת: ' הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים'. ואני לא יודע אם יצאתי ידי חובה"... "נראה לי שיצאת, הרי כך למדנו פעם. לא?" אמר גד, אך מנחם פקפק: "אני לא כל כך בטוח..."