בעברו כאיש עסקים ממולח, יוסי לא ראה שום פסול בלהלוות כספים למכרים ולגבות מהם ריבית ”צנועה” בתמורה לשירות. אולם לאחר שעבר תהליך של חזרה בתשובה והתחיל חברותא קבועה עם רב בית הכנסת, הוא נדהם לגלות את החומרה המיוחסת לאיסור ריבית ואת החובה להשיב את הכספים שנגבו שלא כדין. כשהוא אוחז בפנקס הישן שלו ובו רשימת הלווים, יוסי התמלא בחרטה אך גם בהתלבטות: