ויקטוריה, אספנית שטיחים מושבעת שחולמת כבר שנים על דגם "קשאן" מסורתי לסלון שלה, שמעה על מכירת חיסול היסטרית בחנות עתיקות רחוקה ושלחה את חברתה הטובה זהבה כ"שליחת מצווה" כדי לצוד עבורה את המציאה; זהבה נכנסה לחנות וגילתה שטיח פרסי מהפנט בעבודת יד, עם דוגמאות פרחים מרהיבות בצבעי בורדו וזהב, שמחירו נחתך ב-70% בגלל סגירת המקום. אלא שברגע שזהבה הניחה את ידה על האריג הרך והבינה שמדובר בפריט האחרון בהחלט שנותר במלאי, היצר הרע התגבר עליה – במקום להרים טלפון לוויקטוריה ולבשר לה על הזכייה, היא החליטה "לחטוף" את השטיח לעצמה, שלפה את כרטיס האשראי שלה ושילמה במקום.