כיתה ד' בבית הספר 'מעלה אור' היא כיתה תוססת במיוחד. אמנם המחנך שמעיה הצליח למצוא נתיב לב הילדים ולהשתלט עליהם במידת־מה, אך עבור כל מורה מחליף היא הייתה טבילת אש של ממש. עם פרוץ המלחמה גויס הרב שמעיה לשירות מילואים ארוך בצפון, והמנהל נאלץ להזעיק מורים מחליפים בהתראה קצרה. הוא שלח את שימרון לכיתה ד' בלב כבד. הוא לא הכיר אותו בכלל, וקיווה שה'שידוך' יעלה יפה. חרף קולות הסערה שעלו מן הכיתה היה נראה שהיום הראשון עבר ללא אירועים חריגים. היום השני כבר היה יותר סוער. מלכתחילה היה נראה ששימרון הגיע מתוח לשערי בית הספר. הקולות שבקעו הפעם מן הכיתה בשרו רעות. ואכן, זמן קצר לאחר תחילת השיעור נמלטו מהכיתה לכיוון חדר המנהל מספר ילדים שטענו בפני המנהל ששימרון צעק עליהם ואף היכה אותם לאחר שהפריעו לו בשיעור. המנהל פנה מיד לכיתה ושלח את שימרון להירגע בביתו. בתגובה, שימרון תבע את המנהל בתואנה שלא הייתה בידו עילה מספקת לפטרו. המנהל הביא לבית הדין את הילדים שששו להעיד כנגד המורה המחליף.