זה קרה בהפסקת הצהריים במשרד, ליד מכונת הקפה המזמזמת. איציק, שתמיד היה הטיפוס המסודר, תפס את שמוליק לשיחה קצרה על 800 השקלים שהוא חייב לו כבר חודשיים. שמוליק, שנראה קצת לחוץ, הבטיח שעד סוף השבוע הוא "מגרד" את הסכום ומסיים עם זה. בדיוק אז עבר שם אבנר, עובד אחר במשרד שאיציק ידע שחוגג יום הולדת וגם קצת זקוק לכסף. בפרץ של נדיבות רגעית, איציק קרא לאבנר ואמר לשמוליק מול כולם: "תשמע, במקום להחזיר לי, פשוט תביא את ה-800 האלה לאבנר, מתנה ממני". אבנר כבר ראה בעיני רוחו את ארוחת הערב החגיגית שהוא הולך להזמין, ושמוליק הנהן בהסכמה. אבל כשאבנר הגיע לאסוף את המזומן כמה ימים לאחר מכן, שמוליק עשה לו פרצוף מסכן וזרק פצצה: "שמע אחי, אחרי שהלכת, תפסתי את איציק לשיחה צדדית, בכיתי לו שמצבי בקנטים והוא פשוט ויתר לי על כל החוב. אז אני לא חייב כלום לאף אחד". אבנר, שנשאר עם ארנק ריק ותיאבון גדול, רתח על התרגיל וטען שברגע שאיציק העביר לו את הכסף – הוא כבר לא יכול "לוותר" עליו לאף אחד אחר.