המסורת במשפחתו של ידידיה היא לברך על הנחת התפילין רק את ברכת "להניח תפילין" לפני תפילין של יד. קצת אחרי הבר מצווה של ידידיה הוא פספס את המניין הקבוע עם אביו והלך למניין בשטיבל המקומי. בעוד הוא אומר את לשם היחוד לפני הנחת התפילין ראה את חבירו מוטי שמברך "על מצוות תפילין" לפני הנחת תפילין של ראש והוא ענה אחריו אמן. כשסיים מוטי להניח את התפילין הוא העיר לידידיה שעדיין היה באמצע הלשם יחוד שהוא לא היה צריך לענות אמן היות והמנהג שלהם הוא לברך רק ברכה אחת ולא לברך על ה"תפלין של ראש", אבל ידידיה טען שלמרות שהוא לא נוהג לברך, אם יש מנהג לברך צריך לענות אמן.