יניב ושגיא, שני חברים מכיתה י', החליטו לסיים יחד את מסכת מגילה עד פורים. הם נפגשו בבית הכנסת השכונתי כמעט כל ערב, נחושים להספיק את כל הדפים. ערב אחד כשישבו מול הגמרות הפתוחות, יניב התחיל להסביר סוגיה מסובכת על זמני קריאת המגילה. פתאום, באמצע הסבר על 'כרכים המוקפים חומה', יניב קפא במקומו. "שגיא!" קרא בבהלה, "מה אתה עושה?!" שגיא, שהיה שקוע בניסיון להבין את ההסבר המורכב, הביט ביניב במבוכה. "מה? אני מנסה להבין מה אתה אומר". יניב נאנח. "אני מתכוון לזה שנגעת בשערות, עכשיו אתה חייב נטילת ידיים!" שגיא גלגל עיניים. "נו באמת, יניב. אתה לא חושב שאתה קצת מגזים? זה גירוד בקטנה". "אני רציני לגמרי," התעקש יניב. שגיא הרים גבה בספקנות. "תקשיב, אני מעריך את הידע שלך, אבל אני די בטוח שאין שום בעיה עם זה. בוא נבדוק את זה ביחד במקום לריב.