אהרון ניסה כל דרך אפשרית להתחמק מגלעד, שהלווה לו חמישים אלף שקלים. אבל לבסוף הוא קיבל הזמנה רשמית לדין תורה, ולא הייתה לו ברירה. בדין תורה קבעו הדיינים שמוטל על אהרון לשלם לגלעד בעוד חודש. גלעד אמר לו: "אתה יכול למכור את הרכב והחפצים היקרים שיש לך." אהרון נראה מופתע. "איזה רכב? איזה חפצים יקרים? אין לי דברים כאלה." "איך זה יכול להיות?" גלעד תמה. "ראיתי אותך עם הרכב לפני חודשיים, ויש לך בבית מסך גדול ורהיטים יקרים." "אה, זה," אהרון אמר בתמימות. "נתתי הכל למשפחה במתנה. החלטתי לפשט את החיים." גלעד עשה בירור והתברר שאכן אהרון העביר את כל הנכסים היקרים לקרוב משפחה, דווקא בתקופה שלפני הדין תורה. גלעד פנה לבית הדין: "הוא הבריח את כל הנכסים! זו לא מתנה אמיתית!" אהרון השיב: "מה הקשר? נתתי במתנה מתוך רצון טוב, לא בגלל החוב."