ישראל וחברו הטוב יואל ישבו במסיבת הסיום של הכיתה. במסיבה היו ממתקים ושתיה. במרכז השולחן הונחו הרבה כוסות מזוגות בשתייה מתוקה. יואל הושיט יד ולקח לעצמו שתי כוסות מיץ, אחת מלאה עד הקצה ואחת מלאה בחציה, הוא הרים את הכוס שמלאה רק חצי ובירך 'שהכל'. ישראל העיר לו שהם למדו שיש דין להקדים ולברך על דבר 'גדול', ולכאורה הכוס המלאה יותר יש לה דין גדול? ויואל ענה שאין קשר, כי דין 'גדול' שייך באוכלים שיש חתיכה גדולה ויש קטנה, אבל בנוזל שבכל מקרה כל כוס משקה מורכבת ממאות טיפות יחדיו, אין כאן דין 'גדול' על הכוס המלאה יותר.