נפתלי ומנשה מיודדים מזה שנים רבות. יחד חבשו את ספסל הלימודים, יחד שיחקו בגן השעשועים, יחד רכנו על הגמרות בישיבה, יחד רצו על החולות בצבא, יחד הם מתגוררים בשכונת 'סביון העמק', יחד הם עובדים במחלקת התכנון העירונית ויחד הם מתפללים בבית הכנסת 'חדוות ראובן'. יד ההשגחה סובבה שהם גם יחד השיאו את ילדיהם לשם הקמת בית יהודי לתפארת, וכעת הם מחותנים יחד. בבוקר סגריר אחד נקראו השניים, יחד כמובן, לחדרו של מנהל המחלקה. הוא שיתף אותם בתהליך משפטי סבוך שהעירייה נקלעה אליו. אי לכך, הוא ביקש מהם להעיד בבית הדין על השתלשלות העניינים כמומחים לדבר. נפתלי ומנחם בהו יחד זה בזה, וניכר היה שהם נבוכים. "במה העניין?", תהה המנהל המשופם. "אנחנו מחותנים, ואיננו בטוחים שאנו רשאים להעיד יחד", ענו ביחד. המנהל המופתע המהם מתחת לשפמו, כפי שהיה רגיל במקרים מעין אלו, ומיד התקשר לרב העיר כדי לברר את ההלכה במקרה זה.