עמי עמד ליד מכונת השווארמה שלו וחשב על החיים. פעם החנות הקטנה שלו הייתה מלאה לקוחות, אבל השנה הקשה עשתה שלו את שלה. "אין ברירה," הוא מלמל לעצמו, "צריך ללוות כסף." הוא הגיע לגמ"ח הידוע ולווה עשרים אלף שקלים. "נחזיר הכל," הוא הבטיח, "עסק הולך, פרנסה יש." אבל כמה שבועות לאחר מכן, שלושה גברים בחליפות הגיעו לחנות עם איש נוסף שהציג את עצמו כנציג בית דין. "אנחנו צריכים משכון," הם הודיעו. עמי הסתכל סביבו בחרדה. "אין לי משהו מתאים כרגע... אולי אחפש בבית?" "בינתיים ניקח את זה," הם הצביעו על מכונת השווארמה הגדולה שעמדה בחצר. "לא!" עמי קפץ. "איך אעבוד בלי זה? זה הכלי העבודה שלי!" אבל הם כבר התחילו לנתק את המכונה. "נביא משאית," אחד מהם אמר בקרירות. עמי צעק: "אתם לא יכולים! בלי זה אני לא יכול להכין שווארמה! איך אפרנס את המשפחה?"