שגב, מאז שחגג את בר המצווה שלו, התחיל להרגיש חיבור מאוד עמוק עם מצוות התפילה, והוא ממש נהנה להגיע לבית הכנסת הקרוב לביתו לתפילות ולשמוע שיעורי תורה. אחד מרגעי השיא של לימוד התורה בבית הכנסת השכונתי היה ליל הושענא רבה. לילה שבו בית הכנסת, על כל חדריו, מלא עד אפס מקום באנשים העמלים בתורה. גם שגב השתתף בלימוד המיוחד הזה. מר רחמים, מוותיקי בית הכנסת, ראה ששגב מאוד עייף ומתקשה ללמוד, ורצה לדרבן אותו להישאר ללימוד למשך כל הלילה. הוא פנה אליו הבטיח לו: "אם תישאר עד הבוקר, ולא תצא מבית הכנסת, אז הוא ייתן לו במתנה 50 שקלים". שגב התמלא בכוחות בעקבות הצעתו של מר רחמים ואודה לו בהתרגשות רבה. מר רחמים הלך לביתו וחזר לבית הכנסת לתפילת ותיקין, בעוד ששגב הלך להתפלל שחרית במניין אחר, זריז יותר. בהמשך היום שגב אמר למר רחמים שנשאר ער כל הלילה והוא ישמח לקבל את מה שהבטיח לו.