באחד מימי הלימודים אבי פרסם בקבוצת הוואטסאפ השכבתית שהוא מוכר את הפלאפון שלו. זמן לא רב מרגע הפרסום כבר פנה אליו איתי מהכיתה וסגרו ביניהם את העסקה. לאחר משא ומתן קצר הם סיכמו על המחיר ועל כל הפרטים וקבעו שהעסקה תתבצע אחרי הצהריים. כדי לוודא שהעסקה תתממש הם לקחו שני עדים, שמיניסטים, שיעידו על העסקה ביניהם. לאחר סיום יום הלימודים מתקשר איתי אל אבי ובפיו בשורה מבאסת. איתי סיפר לאבי שנשארה איזו הבנה בינו ובין המשפחה שלו עם פלאפון חדש כמתנה על התקדמותו בלימודים. אחרי שהוא סיפר להם על העסקה עם אבי, הוריו אמרו לו שעליו להתקשר אליו ולהגיד לו שהוא ממליץ לבטל את העסקה ביניכם. אבי השיב לאיתי בנימה עצבנית: “סיכמנו שנאתה הולך לקנות את הפלאפון שלי, סגרנו את כל הפרטים וגם היו עדים. אתה לא יכול לחזור בך עכשיו!” איתי השיב לו: מה זאת אומרת? ברור שאני יכול לחזור בי!