חובב הלך ברחוב ומצא שקית פלסטיק על המדרכה. הוא הרים אותה והציץ פנימה - השקית הייתה מלאה בצ'קים. הוא הוציא את הצ'קים ובדק אותם אחד אחד. כל שטר חוב (צ'יק) היה כתוב על שם אדם אחר - דוד לוי, משה כהן, רחל אברהם - אבל כולם היו רשומים לפקודת אותה חנות: "לילה טוב". חובב חשב רגע. בסיפור הקודם, כשמצא צ'ק בודד, לא היה ברור אם הוא נפל מהלקוח או מהחנות. אבל כאן המצב שונה - יש שקית שלמה של צ'קים, כולם לאותה חנות. "נראה לי די ברור שהשקית שייכת לחנות," הוא אמר לעצמו. "אבל האם זה באמת סימן מספיק? אולי צריך להשאיר את זה בידי עד שיהיה ברור?"