באמצע התפילה שמע יוני רעש מסתורי. הוא ראה את אחיו נועם, אחרי התחנון, מתכופף ומתעסק עם השרוכים של נעלי הספורט הבוהקות שלו, 'מה?!' חשב מאור לעצמו, 'הוא באמת נוגע בנעליים באמצע התפילה?' בסוף התפילה יוני נגש לנועם, "תגיד," לחש בדרמטיות, "מה בדיוק עשית שם עם הנעליים?", נועם הסתכל עליו במבט מבולבל. "נעליים? על מה אתה מדבר?", "נו, באמצע התפילה התעסקת בנעליים" התעקש מאור, "אתה לא זוכר שבדיוק למדנו שזה מחייב נטילת ידיים!", נועם ענה, "רגע, רגע, אל תהיה כזה דרמטי! לא נגעתי בנעליים בכלל." "אה, לא?" יוני הרים גבה בספקנות. "ברור שלא," חייך נועם, "רק קשרתי את השרוכים. הקפדתי לגעת רק בהם, לא בנעל עצמה". יוני נראה לרגע מבולבל. "אבל... אבל... זה לא אותו דבר? השרוכים הם חלק מהנעל, לא?", "לא ממש," ענה נועם בביטחון, "יש הבדל גדול בין לגעת בנעל עצמה לבין לגעת בשרוכים". האם נועם צודק ומותר לגעת בשרוכים באמצע התפילה? או שמא יוני צודק וזה נחשב כמו נגיעה בנעל עצמה?