החום הכבד של צהרי השבת לא עזב את החצר, ואליהו ישב שם עם אחותו נועה והרגיש איך הזיעה מתחילה לטפטף מפניו. הוא הסתובב אל פינת המנגל שעמדה בצד וגילה פתרון מושלם - ה "נפנף" שאיתו אבא מנופף על הגחלים כדי להבעיר את האש. אליהו תפס את הנפנף והחל לנופף על עצמו בהנאה גלויה, תוך שהוא נאנח ברווחה על משב הרוח הנעים שנוצר. נועה הביטה בו בפקפקנות: "אליהו, אבא לימד אותנו שנפנף הוא מוקצה כי הוא כלי שמלאכתו לאיסור!" "אז מה?" השיב אליהו בביטחון, "אבא גם לימד אותנו שכלי שמלאכתו לאיסור מותר להשתמש בו לצורך שימוש המותר, וזה בדיוק מה שאני עושה!" אבל נועה לא נרגעה: "אתה יכול לעשות אותו דבר עם כמה צלחות חד פעמיות או עם עוד כלים שאינם מוקצה! ואם יש לך דרך אחרת, אז הטלטול הזה אסור!"