יוסי ודני שירתו יחד באותה פלוגה, כשליוסי צצה לפתע הזדמנות נדירה לצאת לכמה שעות כדי להשתתף בברית של אחיינו הראשון. הבעיה הייתה שהוא היה משובץ באותו זמן לשמירת בוקר קלילה בשער הבסיס. הוא פנה לדני וביקש ממנו להחליף אותו, ודני הסכים אך הציב תנאי ברור: ”אין בעיה, אני אעשה את הבוקר שלך, אבל בתמורה אתה תחליף אותי בשמירת הלילה בשבוע הבא”. יוסי הרגיש צביטה בלב; שמירת לילה בבסיס נחשבת להרבה יותר מתישה, שוחקת ומדכאת משמירת בוקר נעימה, אך בלית ברירה הוא הסכים לעסקה.