בני קנה שעון מותג יקר, שהיה גם דיגיטאלי וגם מכני. אחרי שבוע הוא הראה את השעון לחבירו יוסי וסיפר לו איזו קניה מוצלחת זאת הייתה. "נו, בירכת שהחיינו?" שאל אותו יוסי. "אוי, שכחתי", ענה לו בני, "אבל אני יכול לברך עכשיו". "עבר זמנו בטל קרבנו" אמר לו יוסי, "עכשיו כבר מאוחר, היית צריך לברך בשעת הקניה, שרק אז השמחה הגדולה".