בין עמית ושגיא, שניהם תושבי 'טללי הגליל', התקיים דין תורה בשל ויכוח ממוני מסוים. אולם, רצף הדיונים נקטע עקב פרוץ המלחמה והתייצבותם של השניים לשירות מילואים ממושך ומאתגר בחזיתות השונות. למרבה הצער, במהלך אחד הקרבות נפצע שגיא ברגלו באורח בינוני ונאלץ להיעזר בקביים כדי להתנייד ממקום למקום. לאחר ששבו השניים לבתיהם התחדש הצורך בהשלמת הדיון, והוא נקבע לאחד מימי החורף הקודרים. כאשר הגיע שגיא על קביו להיכל הדיונים הזדרז הרב צדוק, מחברי בית הדין, והגיש לו את כסאו שהיה מרווח יותר והתאים יותר לצרכיו של אדם נכה.