נועם עמד יחד עם אביו במרפסת ביתם יום שישי, ועזר לו בהתקנת ערסל חדש שקנו במיוחד לקיץ. אביו הוציא את ארגז כלי העבודה הכבד שלו, והם עבדו יחד בשיתוף פעולה נהדר וסיימו תוך שעה בדיוק. לאחר מכן הם חזרו לבית כדי לעזור בהכנות לשבת קודש. בליל שבת, אחרי שחזרו מתפילה רעננים ומרוצים, החל גשם עז לרדת בחוזקה. "לא טוב!" אמר נועם לאביו ולאחותו יעל. "שכחתי להחזיר את ארגז כלי העבודה! הוא עדיין במרפסת, והגשם הזה יהרוס את הכלים החשמליים ויעשה חלודה לכל השאר!" אביו חייך בחיוך של מי שרואה הזדמנות חינוכית ואמר לנועם ויעל: "זו הזדמנות מצוינת לחדד את הלכות מוקצה! האם ובאיזו צורה מותר להכניס דבר מוקצה הביתה שלא ינזק?" יעל זינקה ממקומה כמו פעילת חירום, תפסה מטאטא ובאמצעותו דחפה את הארגז הכבד אל מקום מקורה. נועם אמר בהתנגדות: "לדעתי אסור לעשות כך!"