אליאב בנה את "זיס בייבי" בעשר אצבעות, חנות שכולה רוך ומוצרים לתינוקות. המודל העסקי שלו היה מבוסס על כך שהחברות הגדולות סיפקו לו עגלות, ביגוד וצעצועים, כשהסיכום הוא פשוט – מה שנמכר מזכה את אליאב ברווח, ומה שלא נמכר חוזר למחסני החברה. הכל פרח, עד שאנשים רעים שקינאו בהצלחתו הציתו את החנות באישון לילה. האש כילתה הכל – מהמוצצים הקטנים ועד העגלות היקרות ביותר. כעת, כשאליאב עומד מול הריסות מפעל חייו, בעלי החברות דופקים על דלתו ודורשים פיצוי מלא על הסחורה שלהם שנשרפה. אליאב, שגם כך איבד את פרנסתו, טוען בייאוש: "לא התרשלתי, לא פשעתי, זו הייתה פגיעה זדונית של צד שלישי – למה שאני אשלם?".