ישראל, בחור ישיבה, הגיע לביתו לשבת חופשית ונזכר ששכח את התפילין בישיבה. בבוקר יום שישי הלך ישראל להתפלל, נכנס לשטיבלך השכונתי וביקש מאדם שגר ברחוב שלו, שישאיל לו את התפילין. הוא הבטיח שיחזיר את התפילין לביתו לאחר סיום התפילה. באמצע התפילה ניגש לישראל דוד, חבר מהישיבה, שגם הוא שכח את התפילין, וביקש מישראל שישאיל לו את התפילין. ישראל חשב לעצמו: הרי הנחת תפילין זו מצווה גדולה, בוודאי בעל התפילין ישמח שעוד יהודי יזכה במצוות הנחת תפילין.