בצהרי שבת שיחק חן עם חבריו בגינה. תוך כדי ריצה מעד לפתע, נפל על הקרקע ושפשף את ידו. לאחר שנעמד וסידר את נשימתו, חש דקירה חדה בכף ידו. כשהביט, הבחין בקוץ קטן הנעוץ עמוק בעורו. הוא מיהר לשוב הביתה והראה את הקוץ לאחיו יצחק ואלחנן. "תגידו," שאל אותם חן, "איך מותר להוציא את זה בשבת?" האחים הביטו בקוץ והחלו להתווכח ביניהם. יצחק טען שיש להוציא את הקוץ בהקדם באמצעות פינצטה, כדי למנוע מהקוץ לחדור עמוק יותר, וכן בגלל הכאב. לעומתו, אלחנן הסתייג: "מה פתאום! פינצטה הרי מוקצה, ואסור לטלטל אותה בשבת. וחוץ מזה - אם נוציא את הקוץ ברור שייצא דם, אז אולי בכלל אסור!"