שירלי ילדה בן ראשון. השמחה הייתה גדולה, וההכנות לפדיון הבן התחילו מיד. היא הגיעה לגמ"ח המקומי ושאלה את קערת הכסף המיוחדת עם כרית ותכשיטים - הסט המסורתי לפדיון הבן. בעל הגמ"ח ביקש משכון, כמקובל. שירלי הורידה את צמיד הזהב מהיד ומסרה אותו. "תחזירי אחרי הפדיון," אמר לה. הפדיון עבר בהצלחה. אבל שירלי לא חזרה. שבוע עבר, עוד שבוע, חודש. בעל הגמ"ח התקשר אליה - לא עונה. שלח הודעות - אין תגובה. הוא ניסה דרך חברות - שירלי פשוט נעלמה. חודשיים עברו. הגמ"ח צריך את הקערה לפדיון אחר. יש משפחות שמחכות. בעל הגמ"ח הסתכל על הצמיד והחליט - הוא ימכור את הצמיד ויקנה סט חדש לגמ"ח.